רפואת שיער

אימונותרפיה במגע (DPCP) לאלופציה אראטה: איך זה עובד, למי, ומה הסיכויים

אימונותרפיה במגע (DPCP, דיפנציפרון) היא טיפול לאלופציה אראטה בינונית עד נרחבת. פעם בשבוע מורחים על הקרקפת חומר שגורם לתגובה אלרגית קלה ומכוונת בעור, וזו כנראה מסיטה את התקיפה החיסונית מהזקיקים. במטא-אנליזה של 45 מחקרים, 65.5% מהמטופלים הצמיחו שיער כלשהו, וכשליש צמיחה מלאה, אבל אצל רבים הנשירה חזרה. בקליניקה של ד"ר דנה בוכבוט ברמת החייל, תל אביב, מעריכים את היקף הנשירה בבדיקה טריכוסקופית במכשיר FotoFinder.

שאלה או תיאום בוואטסאפוואטסאפ למרפאההתקשרות 054-556-8871
  • 18,000 מטופלים מרוצים
  • דירוג 4.8 בגוגל
  • בלי צורך בהפניה
  • וואטסאפ 24/7

בקצרה

  • DPCP מורחים על הקרקפת פעם בשבוע, אחרי שלב של יצירת רגישות, ומעלים את הריכוז בהדרגה עד לגרד ואדמומיות קלים56.
  • במטא-אנליזה של 45 מחקרים ו-2,227 מטופלים: צמיחה כלשהי אצל 65.5%, וצמיחה מלאה אצל 32.3%1.
  • הסיכוי נמוך יותר כשהנשירה מכסה 50% מהקרקפת ומעלה, כשיש רקע אטופי וכשהציפורניים מעורבות1.
  • הנשירה חזרה אצל 38.3% מאלה שהמשיכו בטיפול תחזוקה, ואצל 49% מאלה שלא1.
  • ההנחיה הבריטית ממליצה על DPCP, היכן שהוא זמין, בנשירה בינונית עד קשה2. מעכבי JAK בכדור הם האפשרות העיקרית השנייה בנשירה קשה2.

מה זה אימונותרפיה במגע, ואיך היא עובדת?

באימונותרפיה במגע מורחים על אזורי הקרחת חומר שהעור מפתח אליו אלרגיה, וכך נוצרת דלקת עור קלה ומכוונת. החומר הנפוץ ביותר הוא DPCP (דיפנילציקלופרופנון, או דיפנציפרון), והחלופה העיקרית היא SADBE7. DermNet מתארת את DPCP כחומר ניסיוני, שכנראה פועל כי הוא מפנה את התקיפה החיסונית מהזקיקים לעור5.

יש שני הסברים מקובלים. הראשון הוא "תחרות": תאי מערכת החיסון עוברים מהזקיק אל העור, שבו מתרחשת התגובה האלרגית. השני הוא שינוי בחומרים שמווסתים את הדלקת, עם עלייה בתאים שמרסנים אותה. לפי סקירה מ-2021, שני ההסברים עדיין צריכים הוכחה נוספת7.

בגרמניה ההנחיה מתייחסת לטיפול כשימוש מחוץ להתוויה (off-label)3. חומר ותיק יותר, DNCB, הופסק כי נמצא שהוא עלול לגרום למוטציות. ההנחיה הבריטית ממליצה לא להשתמש בו27.

למי הטיפול מתאים?

  • נשירה בינונית עד קשה. ההנחיה הבריטית מ-2025 ממליצה המלצה חזקה להציע DPCP, היכן שהוא זמין, לאנשים עם אלופציה אראטה בינונית עד קשה2. האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה (AAD) מתארת אותו כטיפול ותיק לנשירה נרחבת4.
  • לא בנשירה קלה. ההנחיה הגרמנית (S3) קובעת שלא להציע אותו בנשירה קלה, בשום גיל. במתבגרים ובמבוגרים עם נשירה בינונית ומעלה אפשר להציע אותו כניסיון טיפולי אישי3.
  • ילדים גדולים. לפי ה-AAD, בילדים גדולים עם נשירה נרחבת רופא עור עשוי לרשום אימונותרפיה במגע4. ההנחיה הבריטית כותבת שמגיל 5 הטיפול נסבל בדרך כלל היטב2. בגרמניה ממליצים לשקול אותו בילדים רק כניסיון אישי, במחלה כרונית בינונית ומעלה3. בסקירה שיטתית על ילדים, האימונותרפיה במגע דורגה אחרי משחות סטרואיד, לפי רמת הראיות14. בשני מחקרים בילדים נמדדה תגובה אצל 33% ו-32%5, ובמחקר על 108 ילדים רק 13% הגיעו לצמיחה מלאה אחרי חצי שנה7. עוד על ילדים בעמוד אלופציה אראטה בילדים.
  • לא בהיריון. אין נתונים על בטיחות בהיריון ובהנקה. ההנחיה הבריטית ממליצה להימנע מהיריון בזמן הטיפול ועד חצי שנה אחריו26.

מי שמגיב פחות: מי שהנשירה מכסה 50% מהקרקפת ומעלה, מי שיש לו רקע אטופי, ומי שיש לו שינויים בציפורניים1.

איך נראה הטיפול, שלב אחר שלב?

  1. יצירת רגישות. מורחים DPCP בריכוז 2% על שטח קטן, למשל מאחורי האוזן. גרד ואדמומיות יכולים להופיע אחרי 3 עד 5 ימים56.
  2. מציאת הריכוז. מתחילים בריכוז נמוך מאוד, 0.001%, בהתחלה על עד מחצית מהקרקפת. כל שבוע מעלים את הריכוז, עד שמתקבלים גרד ואדמומיות קלים שנמשכים 36 עד 48 שעות56.
  3. טיפול שבועי. מורחים את הריכוז שנמצא על כל אזורי הקרחת, פעם בשבוע. החומר נשאר על העור לזמן שהרופא קובע (בפרוטוקולים שונים בין 6 ל-48 שעות), והאזור נשאר מכוסה, כי אור מפרק את החומר456.
  4. מעקב. לפי ה-AAD מגיעים למרפאה כל שבוע. ביקורים שמפספסים יכולים לגרום לטיפול להפסיק לעבוד ולשיער שצמח לנשור4.

מי שמורח צריך כפפות, והחומר לא צריך לגעת באזורים אחרים. בן או בת הזוג, או איש צוות, יכולים גם הם לפתח רגישות5. ההנחיה הבריטית מאפשרת לשקול טיפול בבית, בהדרכת בית חולים, למי שיכול לבצע אותו נכון2.

כמה זמן לוקח, ועד כמה זה עובד?

לפי ה-AAD ממשיכים כל שבוע עד צמיחה מלאה, או עד שעוברים 6 חודשים בלי צמיחה4. DermNet כותבת שהצמיחה יכולה לקחת עד 12 חודשים5.

המטא-אנליזה הגדולה ביותר (Lee ועמיתים, JAMA Dermatology, 2018) כללה 45 מחקרים ו-2,227 מטופלים1:

  • צמיחה כלשהי: 65.5% בסך הכול. 74.6% בנשירה בכתמים, ו-54.5% בטוטאליס או אוניברסליס.
  • צמיחה מלאה: 32.3% בסך הכול.
  • נשירה של 50% ומעלה, רקע אטופי ומעורבות של הציפורניים היו קשורים לתוצאה פחות טובה.

ה-AAD מציינת טווח רחב של הצלחה, בין 17% ל-75%4. בניתוח רשת משנת 2019, בנשירה של יותר מ-50% מהקרקפת, DPCP דורג במקום הראשון מבין הטיפולים שנכללו בניתוח9.

חשוב לדעת: רוב המחקרים לא היו ניסויים מבוקרים. סקירת Cochrane מ-2023 מצאה ניסוי מבוקר אחד בלבד שהשווה אימונותרפיה במגע לפלצבו, והגדירה את הוודאות כנמוכה מאוד10. על נשירה מלאה ראו טוטאליס ואוניברסליס.

האם הנשירה חוזרת אחרי DPCP?

לעיתים קרובות. במטא-אנליזה, הנשירה חזרה אצל 38.3% מאלה שהמשיכו בטיפול תחזוקה, ואצל 49% מאלה שלא1. במחקר השוואתי אחד, החזרה הייתה 24.4% עם טיפול תחזוקה, לעומת 68.2% בלעדיו7.

המשמעות: במחקרים, המשך טיפול תחזוקה אחרי הצלחה היה קשור לפחות חזרות. על מהלך המחלה ראו האם אלופציה אראטה עוברת.

מה תופעות הלוואי?

  • גרד ואדמומיות. זו התגובה הרצויה, והיא נמשכת בדרך כלל 24 עד 48 שעות. אצל חלק מהמטופלים יש גרד חזק, צריבה, שלפוחיות או נפיחות5.
  • אקזמה. אקזמה מקומית או החמרה של אקזמה קיימת, שמטפלים בה בסטרואיד ובקרם לחות. לעיתים נדירות מאוד מתפשטת תגובה אקזמטית לכל הגוף, וזה מצריך פנייה דחופה56.
  • בלוטות לימפה. בלוטות נפוחות או רגישות מאחורי האוזניים, בצוואר או בבסיס הגולגולת. מורידים את הריכוז או מרווחים את הטיפולים56.
  • שינויי צבע בעור. הכהיה, הבהרה או ויטיליגו (כתמים לבנים), שיכולים להיות קבועים. הוויטיליגו שכיח יותר בעור כהה56.
  • אחרות. סרפדת, נפיחות בקרקפת ובפנים, וחום או תחושה דמוית שפעת שחולפים בדרך כלל תוך יום-יומיים6.

DPCP לא גרם למוטציות במבחנים, ולא תוארו נזקים לטווח ארוך7. בניתוח רשת משנת 2024 הוא דורג אחרון בבטיחות, ותופעות הלוואי שלו היו לפעמים בלתי נסבלות למטופלים8.

DPCP או מעכבי JAK: מה ההבדל?

שני הטיפולים מיועדים לנשירה נרחבת, אבל הם שונים מאוד:

אימונותרפיה במגע (DPCP)מעכבי JAK
איך מקבליםמריחה על הקרקפת, פעם בשבוע4כדור, פעם או פעמיים ביום4
המלצת ההנחיה הבריטיתנשירה בינונית עד קשה, היכן שזמין2נשירה קשה, במבוגרים ומגיל 122
תוצאות במחקריםצמיחה כלשהי אצל 65.5%, מלאה אצל 32.3%1שיער על 80% מהקרקפת לפחות: 35.9%-38.8% בבריציטיניב 4 מ"ג אחרי 36 שבועות11, 23% בריטלציטיניב 50 מ"ג אחרי 24 שבועות12
איכות הראיותניסוי מבוקר אחד בלבד מול פלצבו, ודאות נמוכה מאוד10ניסויים מבוקרים גדולים, ודאות גבוהה לבריציטיניב10
תופעות לוואימקומיות: גרד, אקזמה, בלוטות לימפה, שינויי צבע56בכל הגוף: הצטננות, כאב ראש, בחילה; לעיתים רחוקות קרישי דם, דלקת ריאות, שחפת13
אחרי שמפסיקיםחזרה אצל 38%-49%1פירוט בעמוד מעכבי JAK

אי אפשר להשוות את המספרים ישירות, כי "צמיחה כלשהי" היא רף נמוך בהרבה מ"שיער על 80% מהקרקפת". בניתוח רשת משנת 2024, DPCP דורג גבוה יותר ביעילות מריטלציטיניב ובריציטיניב, אבל נמוך יותר בבטיחות. החוקרים העריכו שתופעות הלוואי של מעכבי JAK קלות יותר לניהול8. מעכבי JAK ניתנים במרשם של רופא עור מומחה.

ומה זה SADBE?

SADBE (סקוואריק אסיד דיבוטילאסטר) הוא חומר רגישות אחר, שהשימוש בו באלופציה אראטה תואר לראשונה ב-1980. היתרון שלו הוא שהוא לא נמצא בסביבה ולא מגיב בתגובה צולבת עם חומרים אחרים. החיסרון: בתמיסת אצטון הוא לא יציב ומתפרק תוך שעות בטמפרטורת החדר, ולכן שומרים אותו במיכל מוגן מאור ובטמפרטורה מבוקרת. DPCP יציב יותר וזול יותר, ולכן נפוץ יותר7.

במחקרים, שיעורי התגובה ל-SADBE נעו בין 19% ל-79.6%7. ההנחיה הבריטית ממליצה להשתמש ב-DPCP או ב-SADBE כחומר הרגישות2. בשני ניתוחי רשת SADBE דורג נמוך יותר מ-DPCP ביעילות89.

בגרמניה, לפי ההנחיה מ-2026, יצרן החומר הפעיל DPCP לשימוש בבני אדם הפסיק את הייצור, והזמינות שם מוגבלת3.

איך זה נעשה אצל ד"ר דנה בוכבוט?

העמוד הזה הוא מידע כללי על השיטה. אצל ד"ר דנה בוכבוט, בקליניקה בבית הרופאים, הברזל 11, רמת החייל, תל אביב:

  • הבדיקה מתחילה באבחון טריכוסקופי במכשיר FotoFinder. היא נמשכת שעה עד שעתיים, ומומלץ לחפוף את השיער לפני.
  • בבדיקה מעריכים את היקף הנשירה, שקובע במידה רבה אילו אפשרויות רלוונטיות. את האבחנה ואת הטיפול המתאים קובע רופא בבדיקה.
  • כשהנשירה נרחבת ושוקלים מעכבי JAK, התרופות ניתנות לפי מרשם של רופא עור מומחה, והמעקב אחרי הצמיחה ממשיך במרפאה.
  • לא צריך הפניה. מקבלים חשבונית לביטוח פרטי, ומתחת לגיל 18 מגיעים בהסכמת הורה.

על כל האפשרויות ראו טיפול באלופציה אראטה.

שאלות נפוצות

מה זה DPCP לאלופציה אראטה?

DPCP (דיפנציפרון) הוא חומר שמורחים על הקרקפת פעם בשבוע כדי ליצור תגובה אלרגית קלה ומכוונת בעור. ההנחה היא שהתגובה מסיטה את מערכת החיסון מהזקיקים, וכך השיער יכול לצמוח מחדש.

כמה אחוזים מצליחים בטיפול ב-DPCP?

במטא-אנליזה של 45 מחקרים, כשני שלישים מהמטופלים הצמיחו שיער כלשהו, וכשליש הגיעו לצמיחה מלאה. הסיכוי נמוך יותר כשהנשירה נרחבת מאוד, כשיש רקע אטופי וכשהציפורניים מעורבות.

תוך כמה זמן רואים שיער אחרי DPCP?

בדרך כלל נותנים לטיפול לפחות 6 חודשים לפני שמחליטים שהוא לא עובד, והצמיחה יכולה לקחת עד שנה.

האם DPCP כואב או מגרד?

הטיפול עצמו הוא מריחה ולא הזרקה. גרד ואדמומיות קלים ליום-יומיים הם התגובה הרצויה. אצל חלק מהמטופלים הגרד חזק, ויכולות להופיע שלפוחיות, אקזמה או בלוטות לימפה נפוחות מאחורי האוזניים.

האם השיער נושר שוב אחרי שמפסיקים DPCP?

זה שכיח. במטא-אנליזה הנשירה חזרה אצל כמחצית ממי שלא המשיכו בטיפול תחזוקה, ואצל כ-38% ממי שהמשיכו.

מה עדיף, DPCP או מעכבי JAK?

אין תשובה אחת. DPCP הוא טיפול מקומי שתופעות הלוואי שלו בעיקר בעור, אבל הוא דורש ביקור שבועי. מעכבי JAK הם כדור עם ראיות חזקות מניסויים גדולים, אבל עם תופעות לוואי מערכתיות. הבחירה נעשית מול רופא עור.

האם ילדים יכולים לקבל DPCP?

בילדים גדולים עם נשירה נרחבת רופא עור יכול לשקול אותו. ההנחיה הגרמנית רואה בו בילדים ניסיון טיפולי אישי בלבד.

האם מותר DPCP בהיריון?

לא. אין נתוני בטיחות בהיריון, וההנחיה הבריטית ממליצה להימנע מהיריון בזמן הטיפול ועד חצי שנה אחריו.

מקורות

  1. Lee S, Kim BJ, Lee YB, Lee WS. Hair Regrowth Outcomes of Contact Immunotherapy for Patients With Alopecia Areata: A Systematic Review and Meta-analysis. JAMA Dermatol. 2018;154(10):1145-1151. (PMID 30073292; doi:10.1001/jamadermatol.2018.2312) https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30073292/
  2. Harries MJ, et al. British Association of Dermatologists living guideline for managing people with alopecia areata 2025. Br J Dermatol. 2026;194(2):e56-e73. (doi:10.1093/bjd/ljaf452) https://doi.org/10.1093/bjd/ljaf452
  3. Blume-Peytavi U, et al. S3 guideline diagnostics and therapy in alopecia areata – Part 2: Therapy, psychosocial and cosmetic support. J Dtsch Dermatol Ges. 2026. (PMID 42076948) https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC13435026/
  4. American Academy of Dermatology. Alopecia areata: Diagnosis and treatment. https://www.aad.org/public/diseases/hair-loss/types/alopecia/treatment
  5. Lin CY, Gupta M. Diphenylcyclopropenone, diphencyprone. DermNet. 2012. https://dermnetnz.org/topics/diphenylcyclopropenone
  6. Gloucestershire Hospitals NHS Foundation Trust. Diphencyprone (DCP) treatment. Patient information leaflet GHPI1415_02_24. https://www.gloshospitals.nhs.uk/your-visit/patient-information-leaflets/diphencyprone-dcp-treatment/
  7. Mahasaksiri T, Kositkuljorn C, Anuntrangsee T, Suchonwanit P. Application of Topical Immunotherapy in the Treatment of Alopecia Areata: A Review and Update. Drug Des Devel Ther. 2021. (PMID 33790540; doi:10.2147/DDDT.S297858) https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC8001176/
  8. Guan R, et al. Comparative efficacy and safety of systemic steroids, oral JAK inhibitors and contact immunotherapy in the treatment of severe alopecia areata: a systematic review and network meta-analysis. Arch Dermatol Res. 2024;316(7):483. (PMID 39042154) https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39042154/
  9. Gupta AK, et al. Monotherapy for Alopecia Areata: A Systematic Review and Network Meta-Analysis. Skin Appendage Disord. 2019;5(6):331-337. (PMID 31799258) https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31799258/
  10. Mateos-Haro M, et al. Treatments for alopecia areata: a network meta-analysis. Cochrane Database Syst Rev. 2023;10:CD013719. (PMID 37870096) https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37870096/
  11. King B, et al. Two Phase 3 Trials of Baricitinib for Alopecia Areata. N Engl J Med. 2022;386(18):1687-1699. (PMID 35334197) https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35334197/
  12. King B, et al. Efficacy and safety of ritlecitinib in adults and adolescents with alopecia areata: a phase 2b-3 trial. Lancet. 2023;401(10387):1518-1529. (PMID 37062298) https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37062298/
  13. American Academy of Dermatology. JAK inhibitors: What your dermatologist wants you to know. 2024. https://www.aad.org/public/diseases/a-z/jak-inhibitors
  14. Barton VR, et al. Treatment of pediatric alopecia areata: A systematic review. J Am Acad Dermatol. 2022;86(6):1318-1334. (PMID 33940103) https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33940103/

עוד בנושא

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי להסברה בלבד ואינו תחליף לבדיקה, לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על טיפול מתקבלת רק אחרי בדיקה.

תיאום ייעוץ בוואטסאפ
וואטסאפ 24/7התקשרות